|
סעיף 126(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע: "הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מלעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי להתחייבות (להלן- הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות הייתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם הייתה מפורשת או מתשמעת, מוחלטת או מתנית".
מלשון סעיף 126 לחוק המקרקעין, עולה כי הערת האזהרה תרשם ככל שישנה התחייבות בכתב של בעל המקרקעין או בעל זכות במקרקעין לעשות עסקה במקרקעין או להימנע מלעשות בהם עסקה.
הערת האזהרה תירשם בדרך כלל על ידי הרוכש לאחר חתימת החוזה וכנגד העברת חלק מהתמורה בכפוף לסיכומים שהושגו בחוזה מכר. להערת האזהרה שתי מטרות עיקריות, האחת, הינה להזהיר ולהודיע למתעניינים במקרקעין על התחייבות הבעלים לעשות ו/או להימנע מלעשות בהם עסקה. המטרה השנייה הינה למנוע מבעל המקרקעין מלבצע עסקה אשר סותרת את התחייבותו לביצוע העסקה הראשונה, זו שעל פיה נרשמה ההערה.
רישום הערת אזהרה הסותרת את ההערה הראשונה שנרשמה תיעשה בהינתן הסכמת הרוכש הראשון בלבד או בהוראת צו בית משפט.
הערת אזהרה תירשם על ידי בעל המקרקעין או בעל זכות בהם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שבאזורו מצוי הנכס.
המסמכים הדרושים לרישום הערת אזהרה:
o אם הבקשה או ההתחייבות חתומים על ידי מיופה כוח- יפוי כוח מאומת כדין;
o המתחייב הוא קטין- אישור של בית המשפט או בית הדין;
o המתחייב הוא מנהל עזבון- אישור של בית המשפט או בית הדין;
o המקרקעין כפופים לצו כינוס נכסים- אישור בית המשפט לכונס למכור, והסכמת הכונס לפי הצורך;
o המקרקעין כפופים לצו עיקול או צו כונס נכסים- אישור הזכאי שידוע על העיקול או צו הכינוס;
סעיף 132(א) לחוק המקרקין, תשכ"ט-1969 קובע כי באילו תנאים תימחק הערת אזהרה:
· על פי צו בית משפט;
· הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה;
· עילת הערה בטלה- במקרה זה על הרשם להודיע לצדדים על כוונתו למחוק את הערת האזהרה, ועליו ליתן לצדדים זמן סביר על מנת לפנות לבית המשפט.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בענייני מקרקעין לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
|
