לעיתים קרובות, מעלים הצדדים על הכתב את ההסכמות הבסיסיות שהושגו ביניהם בטרם עריכת החוזה הסופי, במסגרת במסמך הקרוי זכרון דברים.
נהוג לערוך זכרון דברים בעסקאות כגון: מכר דירה, חוזה שכירות דירה, מכירת רכב כו'.
אנשים רבים אשר חותמים על זכרון דברים סבורים כי אין לו תוקף משפטי מחייב, וכי רק חתימת החוזה תעניק להסכמות שהושגו בין הצדדים תוקף משפטי מחייב, אולם, הנחה זו בטעות יסודה, ובהמשך הדברים נעמוד על הסיבות למשגה נפוץ זה.
עריכת זכרון דברים תחשב במקרים מסוימים:
בחינת תוקפו של זכרון הדברים כהסכם חוזי מחייב תעשה על ידי מבחן כפול, ראשית, יש לבחון את גמירות דעתם של הצדדים בעת החתימה, במסגרת בדיקה זו נבחן האם ביקשו הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב בעת עריכת זכרון הדברים, זאת על ידי בחינת הקריטריונים הבאים:
-
תוכן זכרון הדברים;
-
התנהגות הצדדים;
שנית, יש לבחון את המסוימות בזכרון הדברים, בדיקת המסוימות תבחן האם זכרון הדברים כולל בחובו את הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה:
-
זיהוי הנכס הנמכר;
-
מחיר;
-
קביעת מועדי תשלום;
יחד עם זאת, חשוב לציין כי ככל שמדובר בזכרון דברים הנערך בענייני מקרקעין, תחול לגביו דרישת הכתב כאמור בס' 8 לחוק המקרקעין.
שני התנאים, גמירות דעת ומסוימות, הינם תנאים חיוניים לצורך ההכרה בזכרון הדברים כמסמך חוזי מחייב, כלומר, במקרה ומתקיים רק יסוד גמירות הדעת, יש לבדוק קיומה של מסוימות על מנת שזכרון הדברים יצור קשר חוזי מחייב. בהיעדר קיומה של מסוימות, על אף אם נתקיים יסוד גמירות הדעת- זכרון הדברים לא ייצור קשר חוזי מחייב.
מומלץ להיוועץ עם עורך דין בטרם חתימה על זכרון הדברים, שכן במצבים מסוימים זכרון הדברים יהא מסמך חוזי המחייב את הצדים, וככל שזה לא יבחן בקפידה טרם החתימה, הרי שהחשיפה לבעיות משפטיות עתידיות תהא גדולה יותר.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני חוזים לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
