|
רבות מתאונות הדרכים מתרחשות בדרך לעבודה, בדרך חזרה ממנה ולעיתים אף תוך כדי עבודה.
תאונת דרכים שארעה באחד מהמקרים שהוזכרו לעיל תקרא גם "תאונת עבודה".
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע חזקה לפיה תאונת עבודה יכולה להתרחש גם מחוץ לעבודה, וכן כשהעובד נמצא בדרך אליה או ממנה, על כן, יעמוד הנפגע בפני פרשת דרכים בה יהא עליו לבחור באחד משני מסלולים להגשת התביעה:
נטל ההוכחה, כי תאונת הדרכים ארעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, מוטלת על הנפגע בתאונה.
אחד מתנאי המוסד לביטוח הלאומי להכרה בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה כתאונת עבודה הינו, שלא חלה הפסקה או סטייה של ממש "מהדרך המקובלת".
בבוא בית המשפט לבחון האם הנפגע סטה מהדרך המקובלת, יבחן בית המשפט האם אותו אדם שנפגע, נפגע באחד המסלולים הקבועים בהם הוא נוסע לעבודה או ממנה. החוק קובע כי סטייה מהדרך המקובלת לצורך איסוף ילד מהגן או על מנת להתפלל לא תשלול את ההכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה.
ההוכחה כי התאונה התרחשה בדרך לעבודה או ממנה הינה חשובה מנשוא, שכן אם לא יצליח הנפגע להוכיח כי התאונה התרחשה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, תביעתו כנגד המוסד לביטוח הלאומי תדחה, אולם אם יצליח אותו אדם להוכיח כי אכן נפגע בתאונת דרכים אשר התרחשה בדרך לעבודה או בדרך בחזרה ממנה, יהיה הנפגע רשאי לבקש להיבדק על ידי ועדה רפואית, על מנת שזו תקבע את שיעור נכותו כתוצאה מהתאונה.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי במצב בו נקבעה נכות לנפגע על פי דין על ידי ועדה רפואית של ביטוח לאומי, אזי קביעת אחוזי הנכות תחייב את הנפגע בתביעה נגד חברת הביטוח. הבעיה מתעוררת כשאותה ועדה רפואית קובעת שיעורי נכות נמוכים או שוללת אותם, שכן במצב דברים זה הנפגע יהיה כבול לממצאי הועדה הרפואית גם בהליך שמתנהל נגד חברת הביטוח ואם האחרונה קבעה לנפגע שיעורי נכות נמוכים משמעות הדבר כי יקבל פיצויים נמוכים יחסית.
בחירה נכונה באחד משני המסלולים, הינה חשובה ומכרעת לעניין קביעת אחוזי נכות לנפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה. במקרה בו בחר הנפגע להגיש תביעה נגד חברת הביטוח יהיה אליו להגיש באחד משלבי המשפט גם תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות בגין תאונת דרכים נשוא התביעה. בשונה מתביעות נזיקין, בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, הנפגע אינו רשאי לצרף חוות דעת רפואית מטעמו אלא צריך להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מומחה רפואי מטעמו לשם קביעת אחוזי נכות לנפגע.
מהפרקטיקה ניתן ללמוד כי אחוזי נכות הנקבעים על ידי ועדות של ביטוח לאומי נמוכות באופן משמעותי מאחוזי נכות הנקבעים על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. במידה ונקבעו אחוזי נכות בידי ועדה של ביטוח לאומי הם מחייבים את בית המשפט, ומכאן החשיבות הרבה לקבלת ייעוץ משפטי בטרם נקיטת פעולה.
במקרה בו פנה הנפגע לביטוח לאומי וככל שטרם נקבעו לו אחוזי נכות, יהא רשאי הנפגע לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בפסק דין רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד טטרו יאיר פ"ד מז(4), עמ' 96 נקבע:
" אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט
ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו
את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה בפניו הדרך לקביעת
דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
אין, על כן, להתערב במסקנתה של הערכאה הראשונה,
כשהחליטה למנות מומחים רפואיים לבקשת המשיב".
בכל מקרה מומלץ ורצוי כי קביעת אחוזי נכות על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט יהיה קודם לקביעת אחוזי נכות על ידי ועדה רפואית של ביטוח לאומי.
חשוב להדגיש, אדם אשר נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, לא יהא זכאי לפיצוי כפול, כלומר, אותו אדם אינו זכאי לקבל פיצויים הן מחברת הביטוח והן מהמוסד הביטוח הלאומי. פיצוי שהוענק לנפגע מהמוסד לביטוח הלאומי, יקוזז מן הפיצוי של חברת הביטוח.
הגמלאות הניתנות לנפגע תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה הינן :
-
גמלאות בעין- תשלום עבור כיסוי הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי.
-
גמלאות בכסף- דמי פגיעה , מענק וקצבה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
|
