חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 קובע כי נהג, נוסע או הולך רגל, שנפגעו בתאונת דרכים, זכאים לפיצויים בגין נזקי גוף ונזקים נפשיים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינו חוק סוציאלי אשר נועד להבטיח כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים יפוצה, ללא חשיבות ותלות בשאלת האשם. החוק מזכה את הנפגע בתאונה בפיצויים למעט במקרים חריגים המנויים בסעיף 7 לחוק כלומר, גם אם הנפגע הינו האשם בהתרחשות התאונה, הוא יהא זכאי לתשלום פיצויים מחברת הביטוח המבטחת את רכבו.
לעיתים קרובות אנו עדים לתאונות דרכים בהם התוצאה קשה, טראגית, שכן היא מסתיימת במוות אחד מהמעורבים בתאונה. במקרה כזה, תלוייו של ההרוג יהיו זכאים לתבוע פיצויים.
סעיף 78 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968, מגדיר מיהם תלוייו של הנפגע בקובעו: "גרמה אותה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו עוולה- יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה".
על פי סעיף 78 לפקודת נזיקין תלוייו של נפגע הם:
כפי שנאמר לעיל, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מזכה בפיצויים את מי שנפגע בתאונת דרכים, משמע, מי שהיה נוכח בתאונה ונפגע כתוצאה ממנה, אולם פסיקת בית המשפט העליון בעניין רעא 444/87 אבו סרחאן עארף מקאבל מונהאר אלסוחה נגד עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל הכילה את נושא הפיצויים גם על אדם שלא היה נוכח בעצמו בתאונת הדרכים, אך סבל מנזקים נפשיים בעקבות מעורבות קרובו בתאונה.
הלכת אלסוחה קבעה את אמות המידה לפיצוי כאמור, תוך בחינת הנקודות הבאות:
-
מידת הקירבה המשפחתית של הניזוק הנפגע;
-
התרשמות ישירה מאירוע התאונה, שאינה מוגבלת לחויה חושית ישירה;
-
קיומה של מידת קרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק;
-
נדרשת מידת פגיעה שעולה כדי "נזק נפשי קשה, תגובות נפשיות מהותיות ורציניות, גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש".
סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מונה רשימה של נפגעי תאונות דרכים אשר אינם זכאים לפיצויים:
-
מי שגרם לתאונה במתכוון;
-
מי שנהג ברכב מתוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
-
מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה;
-
מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;
-
מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת ביטוח, או כשהביטוח לא כיסה את שימושו ברכב;
-
בעל רכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה הנהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
ברם סעיף 7ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי תלוייו של הנפגע יהיו זכאיים לתבוע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אף אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך מכוח סעיף 7.
נראה כי על אף רצונו של המחוקק להעניש אדם העובר על החוק, הרי שהוא איננו מעוניין להעניש את תלוייו ולכן מעניק החוק לתלויי הנפגע את הזכות לתבוע פיצויים, על אף שהנפגע עצמו אינו זכאי לכך מכוח סעיף 7 לחוק.
לאור האמור לעיל נראה כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעניק זכות רחבה לפיצויים הן לנפגעים עצמם והן לתלויהם במקרים מיוחדים.
להערכה בחינם של סיכויי תביעתך
לחץ/י כאן
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
