נישואין בין יהודים

הדין החל על מוסד הנישואין בישראל הוא הדין הדתי, קרי ההלכה היהודית.

על מנת ששני בני זוג יהודים יוכלו להינשא, יש לבדוק תחילה אם השניים הינם כשרים להינשא, הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי ביהדות קיימים פסולי חיתון.

פסולי חיתון הינם אנשים אשר על פי הדת אינם רשאים להינשא ליהודי אחר הכשר להינשא כדת משה וישראל.

אלו הם פסולי חיתון:

·         ממזרים;

·         עגונות;

·         כהן הרוצה להינשא לגרושה;

·         מסורבות גט;

מוסד הנישואין ביהדות מורכב משני שלבים, הקידושין (אירוסין) והחופה. במסגרת הקידושין הנהוגה כיום מקדש הגבר את האישה באמצעות טבעת ואמירת המשפט "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", עם זאת קיימות מספר דרכים נוספות בהם יכול גבר לקדש אישה, כאשר התוצאה תהיה זהה לזו שהושגה בדרך המקובלת, קידושין.

ואלו הן הדרכים בהן ניתן לקדש אישה:

·         בכסף – כסף ממש.

·         בשטר- שווה כסף.

·         בביאה- קיום יחסי מין.

טקס הנישואין כולל שלושה שלבים:

·         הכניסה לחופה;

·         שבע הברכות;

·         הכתובה;

את הקידושין נהוג לערוך תחת חופה, כאשר לאחר הקידושין, מעניק הגבר לאישה את הכתובה אשר נחתמה על ידו בנוכחות שתי עדים, בטרם טקס הנישואין.

הכתובה היא מסמך המפרט את התחייבות הבעל כלפי אשתו בימי נישואיהם ולאחר פקיעתם כתוצאה מגירושין או מות הבעל.

נוסח הכתובה קבוע, ומוסיפים בו את התאריך ומקום עריכת הנישואין, את שמות בני הזוג ואת הסכום לו מתחייב הבעל כלפי האישה, כשהסכום המינימאלי להתחייבות עומד על  200 זוז.

לאחר הנישואין הופכת האישה ל"אשת איש" ואסורה להינשא לאחר.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.