|
צוואה היא מסמך משפטי בה מורה אדם מה יעשה ברכושו וזכויותיו לאחר מותו, מסמך הוראות זה יהא בעל תוקף חוקי, ככל שנערך כדין וככל שלא נמצאו פגמים כלשהם בעריכתה.
בכל מקרה בו אדם אינו מעוניין שרכושו יחולק על פיו צו ירושה, עליו לצוות כיצד ברצונו לחלק את רכושו וזכויותיו לאחר מותו.
קיימים סוגים שונים של צוואות:
-
אדם העומד למות תוך זמן קצר, או אדם הסבור כי ימות תוך זמן קצר;
-
דבריו של המצווה נאמרו בפני שני עדים;
-
דבריו של המצווה נרשמו בזיכרון דברים אשר נחתם על ידי שני העדים;
-
זיכרון הדברים הופקד בבית המשפט סמוך ככל האפשר למועד קיום הצוואה.
חשוב לציין, כי סוג זה של צוואה הינו החלש ביותר מבין כל הצוואות, שכן היא בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות לעשייתה, וככל שהמצווה נותר בחיים.
· צוואה בעדים- סעיף 20 לחוק הירושה עוסק בנושא הצוואה בעדים. צוואה בעדים הינה צוואה מודפסת, בה מצוין תאריך עריכת הצוואה, ואשר נחתמה בפני שני עדים המאשרים כי המצווה הצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו וחתם עליה בנוכחותם.
· צוואה בפני רשות- סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי, המצווה רשאי למסור את צוואתו בכתב יד או בעל פה לאחד מן מהמנויים להלן:
-
שופט או רשם של בית משפט;
-
רשם לענייני ירושה;
-
חבר בית דין דתי;
-
נוטריון.
ככל שהצוואה נאמרה על ידי המצווה בעל פה, וזו נכתבה על ידי אחד מן המנויים לעיל, וככל שהאדם אשר הצוואה נמסרה בפניו מאשר את נכונותה, הרי שזו תקבל תוקף, אך ראוי לציין כי מעטים המקרים בהם נעשה שימוש להכרה בצוואה על בסיס סעיף זה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בצוואות וירושות לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
|
