|
במסגרת הליך הגירושין נדונים נושאים נוספים אשר נלווים להליך הגירושין המרכזי, נושאים כגון: ענייני מזונות, חלקות רכוש והחזקת ילדים.
הסמכות לדון בעניינים הללו נתונה לשתי ערכאות במקביל:
-
בתי המשפט לענייני משפחה;
-
בתי הדין הרבניים;
התפיסה הרווחת היא כי בית המשפט נוטה בפסיקותיו לטובת האישה בעוד שבית הדין הרבני נוטה בפסיקותיו לטובת הגבר, לא אכנס לדיון באשר לנכונותה או אי נכונותה של התפיסה במציאות, אך אציין כי תפיסה זו וסמכות הדיון המקבילה בנושאים שהוזכרו לעיל, יצרו תופעה המכונה "מרוץ סמכויות". משמעות המונח "מרוץ הסמכויות" הינה כי כל אחד מבני הזוג ינסה להקדים את בן הזוג האחר, תוך שהוא מגיש את התביעה בנושאים בהם קיימת סמכות מקבילה, לבית המשפט או בית הדין, בהתאם לתפיסות שהוזכרו לעיל ומתוך רצון ליצור לעצמו נקודת פתיחה טובה לתחילת ההתדיינות המשפטית בנושא.
סמכות בית המשפט או בית הדין הרבני במקרה של הגשת תביעות מקבילות, תוכרע על בסיס מבחן כרונולוגי הקובע כי מועד הגשת התביעה הראשונה הוא שיכריע את הכף בעניין קניית הסמכות, בג"צ 8497/00 פלמן נגד פלמן פד"י נ"ז (2), 118 הוא שקבע את הכללים המנחים בעניין סמכות השיפוט במצבים של מרוץ הסמכויות.
עם הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, עומדת לתובע האפשרות לכרוך לדיון בנושא הגירושין נושאים נוספים כגון:
· מזונות האישה;
· משמורת על הילדים;
· חלוקת רכוש;
· מזוות הילדים.
אם אכן נכרכו נושאים נוספים כאמור לעיל, הרי שהנתבע לא יוכל להגיש תביעה בנושא שנכרך לבית המשפט לענייני משפחה, למעט במקרה של תביעת מזונות ילדים.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.

|